גלרית תמונות
   
 
בס"ד
טעם המילה לפי מנורת המאור
ספר מנורת המאור - אות [עט]
כלל הראשון: למול את הזכרים:
ויש בו שני חלקים: החלק הראשון, בגדל ענינה; החלק השני, בשמחתה:
החלק הראשון בגדל ענינה ויש בו שלשה פרקים:
פרק ראשון [עט]:
אברהם אבינו, עליו השלום, מצא את בני דורו שלא היה בהם משיג אמתת המציאות ומי היה מניע את העולם. והוא ברב חכמתו שחננו האל יתברך, השיג את האמת מקטנותו. ואחר שגדל התחיל לריב עמם להביאם לידע שהכל בא מהמניע הראשון. כדגרסינן סוף פרק ארבעה נדרים (לב, א) אמר רמי בר חמא: בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו והביאו סמך לדבר מפסוק: 'עקב אשר שמע אברהם בקלי' (בראשית כו, ה) והוא חיה קע"ה שנה, נשארו שלש למנין עקב. נמצא כי בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו. ועוד אמרו, כי כשנתוספה הא בשם אברהם השלימו למנין רמ"ח איברים, לפי שיהיה שמו ושלמותו מוטל על כל איבריו. ואמר רמי בר חמא:
כתיב 'אברם' וכתיב 'אברהם'? בתחלה המליכו הקדוש ברוך הוא לאברהם על מאתים וארבעים ושלשה איברים ולבסוף על מאתים וארבעים ושמונה. ואלו הן: שתי עינים ושתי אזנים והבנת הלב וראש הגויה:
ולא נתן לו טעם לדבר המילה. ולזה רומז באמרו:
'התהלך לפני והיה תמים' (שם יז, א), רוצה לומר, שלא ישאל טעם. ועם כן זה לא הניחו האחרונים מלדבר בטעם המילה:
כתב הרב מורה צדק, בסוף ספרו (מורה נבוכים) בטעמי המצות, (ח"ג) פרק מט: וכן המילה אצלי, אחד מטעמיה למעט תאות המשגל ולהחליש זה האיבר כפי היכלת, עד שימעט במעשה הזה. וכבר חשבו, שזאת המילה היא השלמת חסרון יצירה ומצא כל חולק מקום לחלק ולומר: איך יהיו הדברים הטבעיים חסרים, עד שיצטרכו להשלמה מחוץ? עם מה שהתבאר מתועלת העור ההוא לאיבר ההוא! שלא נתנה מצוה זו להשלים חסרון הבריאה, רק להשלים חסרון המדות. והנזק ההוא הגופני המגיע לאיבר ההוא, הוא המכון, אשר לא יפסד בו דבר מן הפעולות שבהם עמידת האיש ולא תבטל בעבורה ההולדה, אבל תחסר בו התאוה היתרה על הצרך. והיות המילה מחלשת כח הקשי ופעמים שתחסר ההנאה, הוא דבר שאין בו ספק, כי האיבר כשישפך דמו ויוסר מכסהו מתחלת בריתו, יחלש בלא ספק. ובבאור אמרו ז"ל (ב"ר פ, יא): הנבעלת לערל קשה לפרש. זהו טעם החזק שבטעמי המילה אצלי. ומי היה מתחיל בזה המעשה? אלא אברהם, אשר נודע ביראת חטאו מה שזכרו חז"ל (תנחומא לך, ה) באמרו: 'הנה נא ידעתי' וגו':
ויש במילה עוד ענין אחר צריך מאד [והוא, שיהיה] לאנשי זאת האמונה כלם, רצוני לומר, מאמיני יחוד השם, אות אחד גשמי שיקבצם ולא יוכל מי שאינו מהם לומר, שהוא מהם והוא נכרי, כי פעמים יעשה האדם זה כדי להגיע אל תועלת, או כדי להתנכל אל אנשי הדת הזה; אך זה המעשה, כלומר המילה, לא יעשנו אדם בו או בבנם רק מתוך אמונה אמתית, כי אין זה שרט בשוק או כויה בזרוע, אבל הוא ענין קשה מאד. וידוע גם כן רב האהבה והעזר הנמצא בין אנשים שהם כלם בסימן אחד ושהוא על צורת הברית. וכן זאת המילה היא הברית אשר כרת את אברהם אבינו על אמונת יחוד השם. וכן כל מי שימול יכנס בברית אברהם להאמין היחוד: 'להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך' (בראשית יז, ז). וגם זה ענין חזק כראשון בטעם המילה ואפשר שהוא חזק יותר מן הראשון. ושלמות זאת התורה וקיומה לא תשלם רק במילה. עד כאן לשונו:
ויש אומרים בה טעם אחר, כפי מה שהוא כתוב בנר זה (סי' קכח, ה) בחלק קדשת התפלין. ויש בה טעמים אחרים:
וכלל הדברים: מצוה זו היא עטרה ויפי לישראל, שקבלה אברהם בשמחה ובטוב לבב בעדם ובעד כל זרעו להבדל ולהדור ולקדוש השם ולהקריב כל אדם בנו בזה קרבן אשה לה'. וכל הגוים שהם ערלים נשארו מאוסים ומגונים ומלכלכים, כמו ששנינו בפרק ארבעה נדרים (נדרים לא, ב): רבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הרשעים, שנאמר: 'כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב' (ירמיה ט, כה):
גם נראה לי, כי כמו שרצתה התורה למעט תאות המאכל וצותה לכלות הפרי היוצא ראשונה מהנטעים ולפי שרב הנטעים נותנין פרי בתוך שלש שנים, על כן אמרה תורה:
'שלש שנים יהיה לכם ערלים' וגו' (ויקרא יט, כג), כך קרא ערלה לעור שבראש הגיד, שהוא התחלת הנאת המשגל, וצוה למולו, כדכתיב: 'וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו' וגו' (בראשית יז, יד), להרגילנו במיעוט ההנאות לטובתנו לגוף ולנפש:
ומכאן למדנו מפרש, שהמילה במקום התולדה ושעושה פרי. ועל דא גרסינן במסכת שבת, פרק שמונה שרצים (קח, א): מנין למילה שהיא באותו מקום? נאמר כאן 'ערלתו' (שם) ונאמר להלן 'ערלתו' (ויקרא יט, כג), מה להלן מקום שעושה פרי אף כאן מקום שעושה פרי, דברי רבי יאשיה. רבי נתן אומר:
אינו צריך, הרי הוא אומר: 'וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו', מקום שנכר בין זכרות לנקבות:
וכתיב במדרש, שנתנה מצות מילה להתפאר בה ישראל, שנאמר: 'מעשה ידי להתפאר הקטן יהיה לאלף' (ישעיה ס, כא כב), ראשי תיבות: מילה. ובזכותה עתידין ישראל להגאל, אף על פי שיתמעטו כל הזכיות ולא יהיו ראויין לגאל, דכתיב בתריה: 'אני ה בעתה אחישנה' (שם):
 
אהרן יצחק שטרן, מוהל מוסמך מ.ר. 763
טל. 03-6163119, 050-4123185
לייבסיטי - בניית אתרים